20 במרץ 2013

לצאת מעבדות לחירות....


בדיוק לפני שנה יצאתי מעבדות לחירות..

אחרי שנים רבות של התלבטויות, ספקות ותסכול מעבודתי כשכירה (והתקף חרדה אחד...) החלטתי להעז, להתפטר מהעבודה ולהגשים את החלום שלי: להתפרנס מהתשוקה הגדולה שלי למסעות וצילום גיאוגרפי.



החלק הקשה ביותר היה השינוי המחשבתי - להאמין בעצמי וביכולת שלי לעשות שינוי ולחיות את החיים אחרת ממה שהורגלתי וחונכתי.

ההתמודדות הבאה הייתה עם הסביבה שלא תמיד תמכה בהחלטה שלי לעזוב עבודה בטוחה ומסודרת לטובת הרפתקה לא ברורה, בייחוד בגילי המופלג...

מפגש עם ילדים בשבט בצפון לאוס, על גבול סין

אין ספק שהחלק ההתחלתי הוא המפחיד ביותר בייחוד כשלא רואים את הדרך בצורה ברורה. עדיין לא הייתי בטוחה אם אני עושה את הצעד הנכון ושלא אתחרט על כך בעתיד, אבל בכל יום התקדמתי בצעד אחד קטן.

השינוי מחייב לצאת מגבולות הנוחות – נאלצתי להתמודד עם פחדים, חוסר ודאות וגם דברים שלא תמיד רציתי להתמודד עימם. שיחת המכירה הראשונה שלי הייתה המשוכה המפחידה ביותר, אבל ברגע שעשיתי אותה – ראיתי ש"נשארתי בחיים" ושהפחד היה גדול יותר מן המעשה עצמו.

לשמחתי התברכתי בחברים יקרים שליוו ותמכו בי, כל אחד בדרכו: יואל שתרוג - מורה לצילום ובעיקר לחיים, משה הרשקו החונך העסקי שלי שמלווה אותי באכפתיות כאילו זה העסק שלו עצמו, ראובן סדן – שלימד אותי לאהוב את הפרעת הקשב שלי והראה לי איזו מתנה נהדרת קיבלתי ועוד רבים אחרים...

אני עדיין הולכת בדרך לא ידועה אבל כבר יודעת שזו הדרך שבה אני רוצה ללכת ומאמינה כשכאתה עושה משהו מתוך אהבה ותשוקה אמתית – אתה תצליח...

מאחלת לכולנו לצאת מעבדות לחירות, להתמודד עם פחד או מחסום כלשהו ולגלות עד כמה זו חוויה משחררת ומעצימה...
החופש הגדול ביותר הוא לחיות את החיים שאתה חולם,  בדרכך...

חג חירות שמח...   
  

תגובה 1:

  1. רוית מאד מרגש לקרוא על הדרך המרשימה שעשית ועדיין עושה. את מהווה מקור השראה. ברשותך אפרסם זאת בקרב משתתפי הקורס השני. מאחל לך שתמשיכי לכבוש פסגות חדשות בדרך העצמאית, חג שמח, ראובן סדן

    השבמחק