15 באוגוסט 2015

איך מעוותים את דימוי הגוף שלנו בלי שנשים לב ומה אפשר לעשות



נכנסתי הבוקר לעמוד הרכילות של YNET - ופתאום זה הכה בי. 
שימו לב מה מוצג לנו בעמוד אחד ברצף:
נשים בהיריון חטוב ופוטוגני במיוחד, שכמעט לא נראות בהיריון למעט איזו בטנונת קטנה:
 ליאל דניר בהריון מתקדם (צילום דודי חסון) 

שחוזרות לדגמן ללא זכר להיריון - כשלושה שבועות לאחר הלידה! (תחת הכותרת: "שיא חדש נשבר!"):
ליאל דניר מדגמנת הלבשה תחתונה כשלושה שבועות לאחר הלידה (צילום: דודי חסון) 

ילדות בנות ארבע שלבושות ומוצגות כמו נשים בוגרות: 
קוטור קידס. מישל ראידמן צ'רנוי גונבת את ההצגה (כיתוב במקור) צילום: ענת מוסברג

ונשים בגיל הזהב שנראות יותר כמו מתבגרות בגיל העשרה:
שרון סטון, בת 57, בתמונות לגליון ספטמבר של מגזין "וניטי פייר"

אם זה לא נראה לכם עיוות - אני לא יודעת מה כן...
אח"כ לא מבינים למה יש לנו בעיות בדימוי גוף עם הסגידה המטורפת הזו של נעורים ורזון שמפמפמים לנו מכל עבר.

הגיע הזמן להחזיר את הדברים למקומם הטבעי:
לתת להריוניות ליהנות מגופן המשתנה בלי להפעיל עליהן את משטר הרזון (גם הציפיה להעלים את המשקל ישר אחרי הלידה לא ממש עוזרת), לתת לילדות להיות ילדות – לשחק, להתלכלך ולהיות חופשיות במקום להיות מוצג קפוא של מותגי אופנה ותכשיטי יוקרה (?!) ולאפשר לנשים בשלות להתבגר בחן ובגאווה , במראה שהולם את גילן - בלי לנסות ל"החזיר את השעון לאחור" במרדף שאין לו סיכוי. 

Copy rights :Cathy Yeule 

 נכון, קשה לשנות את החברה שאנו חיים בה ואת המודלים שהיא מציגה לנו, אבל ברגע שנבין שמדובר בייצוג מעוות, שאפילו נוגד את חוקי הטבע שלנו - לא נצפה מעצמנו להתאים אליו ונשתחרר מהביקורת העצמית, התסכול ודימוי הגוף הנמוך, נראה את היופי בכל שלב של חיינו ופשוט נקבל את עצמנו בטבעיות, כפי שהננו. 



והנה חשיפה קצת אישית (תרתי משמע!) ממסיבת יום ההולדת ה-41 שלי: הרבה אנשים העירו לי על התמונה הלא מחמיאה הזו שהעליתי לפייסבוק (כחלק מאלבום שלם של מסיבת בריכה) ושאלו אותי האם אני מודעת לכך שרואים לי את הצלוליט בירכיים?

כן, אני יודעת שיש לי צלוליט בירכיים.כן, אני לא מתה עליו, אבל לא מוכנה להתכסות בפריאו או לחתוך את התמונה כדי "להעלים" את הפגם שלי ולצאת יותר יפה. 

ככה אני נראית בגיל 41 - לטוב ולרע - מכלול שלם ולא מושלם, אבל עם חיוך גדול. 

האם גם את הרגשת בשלבים שונים של חייך את הציפייה או הביקורת הסמויה להתאים עצמך למודלים שהחברה מתווה לנו על המראה שלנו? 

אני בטוחה שזו לא רק בעיה של אישה כזו או אחרת אלא משהו שכל אחת מאיתנו מתמודדת איתו במהלך חייה. 

מחכה בציפיה לשמוע מכן, 
חבשושית גאה בכל קמט וקפל...

5 תגובות:

  1. מסכים עימך !
    אישה יכולה להיות נשית, מושכת, סקסית וכו' גם עם בטן הריונית (מאוד יפה בעיניי), עם הצלוליט בירכיים ועם דלדול של גיל ביד או בבטן...
    מה גם שמה שהופך אותה ליותר מושכת בעיניי בדרך כלל יהיה הראש שלה, החיוך (שכל כך ממס אותי) או העיניים !!!
    והכי מחליא זה להפוך ילדות קטנות ל"נשיות". תנו לגדול בשקט !!

    השבמחק
  2. שמחה לקרוא את התגובה הזו מגבר!! רק מוכיח שמה שמוכרים לנו במדיה, בתעשיית האופנה והפרסום - לא תואם למה שאנחנו באמת מעדיפים או מחשיבים כיפה. כתבת משהו שמאוד ריגש אותי - שמה שחשוב הוא החיוך והניצוץ בעיניים - הרבה יותר ממידת הבגד שלך או מושלמות הגזרה. אנחנו צריכות לשים את הפוקוס במקום הנכון - להאיר בנוכחות שלנו. תודה, יהודה - כן ירבו כמוך!

    השבמחק
  3. הי רוית,
    התמונה מעולה ואת נראית נהדר!!!
    אני יכולה להגיד לך שאף פעם, חוץ מתקופת ההריון, למען האמת, לא הרגשתי לגמרי בסטנדרט.
    תמיד הרגשתי גדולה ומסורבלת מדי.
    בשנתיים האחרונות למדתי לאהוב את הגוף שלי כמו שהוא, ובמקביל לעשות מה שאני יכולה ורוצה כדי שיהיה בריא וחיוני.
    האמרות האלו על הגוף אחרי הלידה נוראיות בעיניי, ובמקום לנוח ולשמור על עצמן, נשים נכנסות מהר מדי למשטר שפוגע בבריאותן.

    השבמחק
  4. הי דנה, תודה על השיתוף. אני חושבת שככל שאנחנו מתבגרות אנחנו לומדות להעריך ולקבל את הגוף שלנו ופחות מסתמכות על חיזוקים חיצוניים. דווקא בהקשר של הריון ולידה, לגוף יש תהליך טבעי לחזור לעצמו והפתיע אותי לשמוע אנשים מעירים לאמהות צעירות שלא "הזדרזו" מספיק להשיל את המשקל חזרה. אני חושבת שהתחושה הפנימית היא זו שקובעת. את יכולה להיות יפייפיה אבל חסרת ביטחון ולעומת זאת יש מישהי פחות יפה אבל עם נוכחות כובשת שמממגנטת את כל מי שסביבה.

    השבמחק
  5. נכנסתי לבלוג כדי לבדוק את העיצוב החדש ו.. הגעתי גם לפוסט הזה שאיכשהו פספסתי כאשר פרסמת אותו. כל הכבוד שפרסמת את התמונה, את יפה כמו שאת. ושיפסיקו להגיד לנו איך אנחנו צריכות להיראות.

    השבמחק