7 בדצמבר 2016

סיפור מפתיע על כף עתיקה וטעמים קטלאניים קטלניים!

בליבו של הרובע העתיק בעיר הקטלאנית אלגרו אשר בסרדיניה, גיליתי מסעדה קטנה ומטריפה עם סיפור מלא קסם של הגשמת חלום משפחתי והרבה כבוד למסורת הקולינרית המקומית. 



עיקר קסמה של עיירת הנופש אלגרו (Alghero) השוכנת על "חוף האלמוגים" במערב האי טמון בניחוחות הקטלאניים שנספגו בה, תוצאה של שלטון ספרדי בן 500 שנים, ולא במקרה יש המכנים אותה: "ברצ'לונטה(Barceloneta)  "ברצלונה הקטנה".




העיירה העתיקה, שהייתה מאחז קטלוני חשוב בימי הביניים, נבנתה על צוק הבולט אל תוך הים ובתוך חומותיה המבוצרות וביצוריה העתיקים מתפתלות סמטאות צרות וציוריות המציעות למשוטטים בהן שלל חנויות בוטיק קטנות ומסעדות של אוכל מקומי מעולה.



את ההשפעות הקטלאניות המובהקות אפשר לחוש באדריכלות הגוטית-קטאלנית, בדיאלקט המקומי המתנגן באוזניים, בשלטי הרחובות הכתובים בקטאלנית וכמובן – בקולינריה המשובחת שהיא מציעה.



שלט צנוע מפנה אותי לסמטה קטנה והמראה המזמין של המסעדה הקטנה כובש אותי בעיצוב החמים, בהקפדה על הפרטים ובעיקר בתחושה האינטימית שהיא מעניקה למי שנכנס פנימה.





אני זוכה לקבלת פנים חמימה של שני בחורים חייכנים מעבר לבר. בשל הקירבה הברורה ביניהם אני מנחשת שהם זוג אבל כשהם שומעים זאת הם פורצים בצחוק גדול ומספרים לי שהם צמד אחים וכי המסעדה עבורם היא הגשמת חלום משפחתי.

האחים פביו (מימין) ורוברט (משמאל)

"אנחנו שנינו דור המשך למסעדנים סרדים" מספר לי רוברטו הצעיר בחיוך. "ההורים שלנו הגיעו מכפר קטן ועתיק בלב סרדיניה אבל הכירו והתאהבו דווקא במילאנו. הם פתחו את המסעדה שלהם - Giamaranto   - בעיר סאסארי בשנת 1983, אותה שנה בה אחי הבכור פביו נולד. לא הרבה אחרי גם הצטרפתי למשפחה"


מסעדת Giamaranto בסאסארי זוכה להצלחה רבה ונחשבת כיום לאחת מעשר המסעדות הטובות בסרדיניה, ושני האחים שגדלו בין הסירים, באופן טבעי מוקסמים מעולם הקולינריה וחולמים לפתוח יחד מסעדה. כל אחד מהם התמחה שנים רבות בתחום הקולינריה בחו"ל - פביו בלונדון ורוברטו בלונדון, שטוקהולם, ואגם גרדה באיטליה.

הם חוזרים לאי ומחליטים לממש את חלום ילדותם: בשנת 2016 הם רוכשים מבנה ישן של המשפחה בעיר העתיקה של אלגרו ומתחילים בשיפוצים על מנת להכשיר אותו למסעדה.


במהלך השיפוצים הם מוצאים כף עתיקה בת למעלה ממאתיים שנה, וכמחווה לממצא ההיסטורי המרגש הם קוראים למסעדה החדשה שלהם: Cullera - "כף" בקטלנית עתיקה.
"זה היה כאילו קיבלנו רמז מן העבר, חיזוק לכך שאנחנו עושים את מה שצריך לעשות – להציג את המורשת הקולינרית שלנו בגאווה" מוסיף פביו ומראה לי את הכף העתיקה המוצגת בגאון על קיר המסעדה. 



תפריט המסעדה מציע שילוב אנין טעם של המטבח הסרדי והמטבח הקטלאני.
"אנחנו נותנים כבוד למורשת ההיסטורית שלנו ומגישים מנות מסורתיות, אבל "שדרגנו" אותן לרמה מתוחכמת יותר של קולינריה - בחומרי הגלם הטריים והאיכותיים, בטעמים המורכבים וברמת הגימור וההגשה"



ואכן זו חגיגה אנינת טעם במגוון צבעים, מרקמים וטעמים ואני פשוט לא יכולה להפסיק לאכול:
אני פותחת במנת אנטיפסטי המוגשת עם מרק הפתיחה "הכף", 5 סוגי אנטיפסטי ובמרכזם פרח קישוא מטוגן במילוי אנשובי וגבינה סרדית טרייה. 


מרק הפתיחה "הכף" משתנה מדי שבועיים שלושה בהתאם למרכיבים העונתיים הטריים שמציעה האדמה


אני ממשיכה עם פסטה טרייה בשבבי בוטארגה (ביצי דגים מיובשות ומומלחות) וקרם סלרי


טועמת ממנת הריזוטו Venere – ריזוטו איטלקי שחור שבושל באניס ודיו של דיונון מוגש עם טרטר טונה, רוטב אבוקדו וקליפת תפוז


ומקנחת בקינוח מענג בעדינותו - יוגורט יווני עם אמרטו תפוזים ודבש


בתום הארוחה אני יושבת מחוייכת ומתקשה להיפרד מהמקום. 
"רוצה לראות את הנשק הסודי שלנו?" צוחקים הבנים ולוקחים אותי אל המטבח הצנוע, שם אני זוכה להכיר את אמא אנטונלה המיתולוגית בפעולה!



"לידיים של מאמא שלנו יש מגע של קסם וזה חלק גדול מסוד ההצלחה. כולם מגיעים אלינו במיוחד כדי לטעום את הפסטות הסרדיות הטריות שהיא מכינה בעצמה".
והיא - מחייכת בצניעות ומציגה כיסוני Culurgiones מושלמים....


אני לא מרפה ממנה עד שאני יוצאת עם המתכון לכיסונים המופלאים שלה אבל היא מזהירה אותי שההכנה דורשת ידיים מיומנות ומצריכה תרגול. הרבה מאוד תרגול.... אבל להפתעתי גיליתי שגם עם ה"ידיים השמאליות" שלי במטבח הצלחתי להוציא כבר בניסיון הראשון תוצאה לא רעה בכלל... יש תקווה!

"את יודעת, אני מאמין שדברים לא קורים ללא סיבה" אומר לי רוברטו כשאני עומדת לעזוב "המסעדה של ההורים שלנו בסאסארי ממוקמת ברחוב אלגרו - כשם העיר בה פתחנו את המסעדה שלנו, מציאת הכפית העתיקה במהלך עבודות השיפוץ ובצירוף מקרים מדהים - בדיוק כמו הוריי, אני פותח את המסעדה באותה שנה בה ילדי הבכור עומד להגיע לעולם. מי יודע? אולי אנחנו מכינים את הדור השלישי לקולינריה משובחת" הוא מוסיף בחיוך שובב...



המסעדה פועלת בחודשי הקיץ - אפריל עד סוף אוקטובר
                   La Cullera - Via Sannino 7, Alghero 

12 תגובות:

  1. הייתי מוכן עכשיו לאכול אפילו מהכף העתיקה המחלידה. איזה מנות חגיגה לעיניים. רואים לפי החיוכים שהאוכל של צמד האחים והאמא נעשה באהבה. אגב מתי שתנסי את המתכון תקראי לי.

    השבמחק
    תשובות
    1. עמירם, האוכל שלהם באמת מדהים. מזל שהכף ממוסגרת....:-)

      מחק
  2. נראה מעולה ועושה חשק, האמת גם החתיכים (:

    השבמחק
    תשובות
    1. את צודקת בכל מה שכתבת. חבל שלא יכולה להעביר טעמים בבלוג.... זה הכי קרוב שהגעתי

      מחק
  3. אוי חבשושית, מה עשית לי עכשיו!!!! בא לי עכשיו, הרגע להגיע לאי שלך!!!!
    תודה על פוסט טעים, יפה ומעניין!

    השבמחק
  4. האמת שגם לי בא לחזור לשם עכשיו....אני מתה על המקומות האלה שאני מתגלגלת אליהם במקרה ומגלה סיפור.


    השבמחק
  5. רוית, כמה חום לב ואסתטיקה עולים מהמטבח שלך. מקסים. אניס, דיו של דיונון, טונה... איזה שילוב מבהיל... ובכל זאת נראה מעודן ומיוחד.

    השבמחק
  6. תודה לך זיוה, כל שאני עושה הוא להעביר את התחושות והמראות אליכם (בהנאה רבה יש לומר). חייבת לציין שבתור מישהי שלא חובבת דגים ומאכלי ים - נהניתי ממנות מענגות ששינו את דעתי לחלוטין...

    השבמחק
  7. איזה תמונות, איזה יופי. כמה בא לי לבקר שם

    השבמחק
    תשובות
    1. קיץ הבא. ספטמבר אוקטובר - מחכה לך שם!

      מחק
  8. רווית, זו הפעם השראונה שאני קראת אותך ואני מתמוגגת. אני מאוד אוהבת את קטלוניה. יש לי חיבור מיידי ולא ברור עם התרבות הזו. הצילומים שלך, המילים, האוכל- הכל התווסף לפוסט מופלא שנקרא מהר מהר ובבת אחת.

    השבמחק
  9. איזה כייף לקרוא את תגובתך! עשית לי את הבוקר... מקווה שתמשיכי לעקוב (יש גם מתכון, אם תרצי)

    השבמחק